אין על מה לבכות מלבד על יופיו של רבי יוחנן שיבלה בעפר

רַבִּי אֶלְעָזָר חָלַשׁ, עַל לְגַבֵּי רַבִּי יוֹחָנָן, חָזָא דַּהֲוָה קָא גָנִי בְּבַיִת אָפֵל, גַּלְיֵיהּ לְדַרְעֵיהּ וְנָפַל נְהוֹרָא, חַזְיֵיהּ דַּהֲוָה קָא בָּכִי רַבִּי אֶלְעָזָר.

אָמַר לֵיהּ: אַמַאי קָא בָּכִית? אִי מִשּׁוּם תּוֹרָה דְּלָא אַפַּשְׁתְּ? שָׁנִינוּ אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם ; וְאִי מִשּׁוּם מְזוֹנֵי - לֹא כָּל אָדָם זוֹכֶה לִשְׁתֵּי שֻׁלְחָנוֹת ; אִי מִשּׁוּם בְּנֵי? -, דֵּין גַּרְמָא דַּעֲשִׂירָאָה בִּיר.

אָמַר לֵיהּ: לְהַאי שׁוּפְרָא דְּבָלִי בְּעַפְרָא קָא בָּכִינָא.

אָמַר לֵיהּ: עַל דָּא וַדַּאי קָא בָּכִית,

וּבָכוּ תַּרְוַיְיהוּ

תרגום:

רבי אלעזר חלה. נכנס אליו רבי יוחנן ראה שהוא שוכב בבית אפל. חשף (רבי יוחנן) את זרועו ונפל אור. ראה שהיה בוכה רבי אלעזר.

אמר לו: מדוע אתה בוכה? אם משום תורה שלא הרבית הרי למדנו: אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכווין לבו לשמים! ואם משום מזונות - לא כל אדם זוכה לשתי שלחנות. ואם משום בנים - זו העצם של בני העשירי.

אמר לו: על היופי הזה שיבלה בעפר אני בוכה.

אמר לו: על זה ודאי אתה בוכה (יש לך לבכות).

ובכו שניהם (ברכות ה ב)