בושה וכלימה

אָמַר רַב יְהוֹשֻׁעַ בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי: מַאי קְרָא (תהלים קיט מו) 'וַאֲדַבְּרָה בְעֵדֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים וְלֹא אֵבוֹשׁ'? - תָּנָא: לֹא מְפִיבֹשֶׁת שְׁמוֹ אֶלָּא אִישׁ בֹּשֶׁת שְׁמוֹ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ מְפִיבֹשֶׁת? - שֶׁהָיָה מְבַיֵּשׁ פְּנֵי דָּוִד בַּהֲלָכָה,

לְפִיכָךְ זָכָה דָּוִד וְיָצָא מִמֶּנּוּ כִּלְאָב. וְאָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: לֹא 'כִּלְאָב' שְׁמוֹ, אֶלָּא 'דָּנִיֵּאל' שְׁמוֹ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ 'כִּלְאָב'? - שֶׁהָיָה מַכְלִים פְּנֵי מְפִיבֹשֶׁת בַּהֲלָכָה, וְעָלָיו אָמַר שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ (משלי כג טו) – 'בְּנִי, אִם חָכַם לִבֶּךָ יִשְׂמַח לִבִּי גַם אָנִי', וְאוֹמֵר (משלי כז יא) 'חֲכַם בְּנִי וְשַׂמַּח לִבִּי, וְאָשִׁיבָה חֹרְפִי דָבָר'.

(ברכות ד א)