עַד מָתַי אַתָּה מְפַזֵּר חֲלוֹגְלוֹגֶךָ? (עוד ממעללי שפחתו של רבי)

לָא הֲווּ יָדְעִי רַבָּנָן מַאי ,סֵירוּגִין', שְׁמָעוּהָ לְאַמְתָא דְּבֵי רַבִּי דְּחָזַתְנְהוּ רַבָּנָן דָּהַווּ עָיְילֵי פִסְקֵי פִסְקֵי, אָמְרָה לְהוּ, עַד מָתַי אַתֶּם נִכְנָסִין סֵירוּגִין סֵירוּגִין? לָא הַווּ יָדְעֵי רַבָּנָן מַאי ,חֲלוֹגְלוֹגוֹת', יוֹמָא חַד שְׁמָעוּהָ לְאַמְתָא דְּבֵי רַבִּי דְחָזִית לְהַהוּא גַּבְרָא דְּקָא מְבַדֵּר פַּרְפַּחִינֵיהּ, אָמְרָה לֵיהּ, עַד מָתַי אַתָּה מְפַזֵּר חֲלוֹגְלוֹגֶךָ?

לא הוו ידעי רבנן מאי +משלי ד+ סלסלה ותרוממך. יומא חד שמעוה לאמתא דבי רבי דהוות אמרה לההוא גברא דהוה קא מהפך בשעריה, אמרה ליה: עד מתי אתה מסלסל בשערך? לא הוו ידעי רבנן מאי +ישעיהו יד+ וטאטאתיה במטאטא השמד. יומא חד שמעוה לאמתא דבי רבי דהוות אמרה לחבירתה: שקולי טאטיתא וטאטי ביתא. לא הוו ידעי רבנן מאי +תהלים נה+ השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך. אמר רבה בר בר חנה: יומא חד הוה אזלינא בהדי ההוא טייעא, הוה דרינא טונא, ואמר לי: שקול יהביך ושדי אגמלאי. (ראש השנה כו ב)