מבחן הישרדותה של כל תורה מותנה בעצם היכולת של החברה המחזיקה בה ליצור את הסינתזה בין האליטה היוצרת לבין האליטה המתווכת. ברגע שתורה כלשהי תהפוך להיות נחלתם הבלעדית של כוהנים ונביאים בלבד נגזרת עליה גזרת הכחדה. היוצרים שהיו אמורים ליצור בתוכה ילכו לרעות בשדות זרים, או יהפכו להיות מנהיגים מתוסכלים.
מבחן זה הוא נייר לאקמוס שבעזרתו ניתן לבדוק את סיכויי הישרדותה של כל חברה – מידת חופש הפעולה המוחלט העומד לרשות היוצרים בתוכה.
זה נכון לגבי התורה ה"דמוקרטית" ונכון לגבי התורה ה"הומאניסטית" ולגבי התורה ה"ציונית". אם נגדיר לרגע את התורה ההומאניסטית כמערכת של מצוות (קרבנות) המחייבות את האדם הפשוט (עם הארץ) להקריב לאלוהיו (האדם), הרי שהתורה הזאת תחזיק מעמד רק אם מתוכה ובמסגרתה יוכלו להתפתח יוצרים שיעשו בתורה זו כבתוך שלהם, וממש כמו תלמידי חכמים יביאו אותה עד לאבסורד.
תורת הקיבוץ היא דוגמה טובה לכך כי היא השכילה ליצור חברה בעלת מנגנון יעיל של שיתוף פעולה בין כוהנים ונביאים לבין עמי הארץ. אולם חברה זו לא השכילה ליצור מקום ליוצרים שייצרו מתוך תורת הקיבוץ ויעשו בה כבתוך שלהם ללא כל תחושות אשמה.
בכלל, המהפכה הציונית הצליחה בצורה כל כך מושלמת שזה כישלונה הגדול. היא יצרה את עמהארץ למופת. מלח הארץ. הם הלכו בשדות והקריבו קרבנות והתנדבו לכל משימה לאומית ותנועתית.
ללא עם הארץ האלטרואיסטי שהיה כאן בחצי הראשון של המאה לא היתה קמה המדינה – ללא מגש הכסף הידוע לתהילה.
והיה גם מעמד מתווך למופת. החלוצים. אלו שירשו ברוב פאר את מקומם של הכוהנים ושל הרבנים. הם הפכו להיות המתווכים החדשים בין עמהארץ החדש לבין אלוהיו החדשים – אלוהי הטבע והשוויון והאדמה. אלוהי פועלי-כל-העולם, אלוהי עמישראלחי שלא לדבר על הנהגת היישוב, שלמרות כל מה שנכתב עליהם במסגרת (המוצדקת כשלעצמה) של ניתוץ הפרות הקדושות, היתה אליטה מתווכת נדירה באיכותה ובעוצמתה.
הבעיה לענ"ד לא היתה נעוצה ביצירת הציר החדש עמהארץ – כהן/נביא – אלוהים – זה היה ציר למופת. הבעיה היתה חוסר היכולת המוחלט של המהפכה הזאת להוציא מתוכה תלמידי חכמים. הרבה יותר גרוע: המהפכה הזאת דיכאה כל צמיחה של תלמידי חכמים בתוכה. הם דיכאו כל התפתחות של מערכת יצירתית לשמה. הם דיכאו את הפנטזיות והטירוף שהם תנאי הכרחי להיווצרותו של אליטיזם יוצר. הם לא נתנו לאף אחד להעז ולעשות בתוך התורה שלהם כבתוך שלו.
אם אתה רוצה להיות יוצר עשה זאת על המישור הפונקציונאלי. תהיה משורר חצר של טקס הבאת הביכורים. תהיה צייר חצר ותעשה תפאורות למסיבות יובל. הקרב עצמך כמו כל עמהארץ על מזבח הפונקציונאליות. תהיה חוליה בשרשרת התיווך המפוארת שעליו קמה מדינת היהודים העמארצים.
הכל בעד הפונקציונאליות ונגד האי-פונקציונאליות. הס מלהזכיר את האנטי-פונקציונאליות שהיא בגידה בעיקר וקיצוץ בנטיעות.
ככל שהמערכת בטוחה באמונותיה ומצוותיה כך היא מרשה לעצמה להקים מתוכה בתי מדרש יצירתיים שהלומדים בם עושים בטקסט כבתוך שלהם. המערכת של התנועה הציונית על כל שלוחותיה עוד לא השכילה ליצור בתי מדרש כאלו כי היא עוד לא בטוחה במהפכה שלה. היא עדיין רואה בהם פרזיטים אנטי-פונקציונאליים. עדיין היא דורשת דין וחשבון ענייני על תוכנית הלימודים של ממומניה על מנת לדווח לממונים שידווחו למממנים. בקיצור, חוסר ביטחון בסיסי בצִדקת הדרך.
מה שאנחנו צריכים יותר מכל זה סוללה של תלמידי חכמים ריבוניים. אפיקורסים. לומדים יצירתיים, שתלמודם לשמה, הפועלים בתוך מסגרת של חברה ריבונית.
לבנות בתי מדרש יצירתיים אנו צריכים. בתי מדרש אנטי-פונקציונאליים. שישבו בהם תלמידי חכמים שלא יצטרכו לתת דין וחשבון לאף אחד. שיעשו בטקסט כבתוך שלהם. שלא יהיו מתווכים בין אלוהים והעם, ולא בין ישראל השנייה וישראל הראשונה, ולא בין דתיים לחילוניים, ולא בין יהודים לערבים, ולא בין גברים לנשים. ולא בין מיליונרים לפרופסורים. שישבו עם הטקסט ועם הטקסט בלבד ולא יצטרכו להיבחן עליו ולא להגיש שום נייר עבודה ושום ניסוח יישומי. רק ילמדו את הטקסט לימוד יצירתי לשמו. שילמדו כל היום וכל הלילה את פסיכה וארוס, את הנסיך הקטן או את עליסה בארץ הפלאות או את ביאליק או את בבא מציעא, ויקראו את אותו טקסט כל היום וכל הלילה וישננו אותו מאה פעמים ומאה ואחת עד שיתחילו ללמוד אותו וליצור דרכו. לא על מנת ליישם בשטח ולא על מנת להגיש תוכניות עבודה למגירות קרטון אינסופיות של מרכזי הדרכה ממושכנים, ולא על מנת למצוא את תכלית הקיום ואת טעם החיים ואת זכותנו על הארץ ואת זכותנו על חוץ לארץ. שילמדו על מנת ללמוד. נקודה. על מנת להתענג. נקודה. על מנת לדרוש על כל קוץ וקוץ תלין תלין של הלכות פיקטיביות לחלוטין.
[אתם (כל המממנים והמתווכים) כבר תיווכחו לדעת שמתוך שלא לשמה (שלכם) הם יגיעו לשמה (שלכם). אם רק תסמכו עליהם ותסמיכו אותם הם יצליחו לפתור לנוער המצוקה שלנו את בעיית הירידה והסמים והריקנות והראש הקטן וכו' וכו'. לא תאמינו, אבל בסופו של דבר ההשקעה בהם תשתלם לכם. הם יהיו רווחיים למשק ויתרמו לחברה וישיבו עטרה ליושנה...].
Comentarios